לפעמים לא צריך הרבה רק להניח כל דבר בכיוון הנכון לו ואם משתדלים לרווח קצת, ולהתאים גדלים פחות או יותר - כבר הכל נראה אחרת	רינה עוברת דירה כבר חודשיים שאנחנו עוזרות לרינה לארוז את ביתה בארבעים השנים האחרונות. תהליך ארוך ומורכב ולא קל בכלל. היום הגענו לדירה החדשה. נקיה ומוארת ומסבירת פנים. והבאנו גם שי קטן -לחיים מאושרים		ארונות ריקים אחרי מעבר דירה, יכולים להיות מפחידים כמעט כמו הארגזים מלאי התכולה. כדאי לחשוב קצת לפני שמתחילים - מה יהיה בעצם הכי נח		חדר עבודה ואורחים שכל הרהיטים בו קיבלו מקום חדש, תמונות ניתלו סוף סוף ועכשיו אפשר גם לעבוד וגם לארח		אגרנות כמו כל דבר - הכל במידה. כשהחפצים מטביעים אתכם ואתם לא באמת יודשעים מאיפה להתחיל ועדיין אתם מרגישים שלכל חפץ יש ערך, צורך ושימוש, אולי כדאי לחשוב על מי שאין לו וכמה הוא ישמח לקבל חלק. הרבה יותר קל להפרד מחפצים כשיודעים שהם מגיעים למקום הנכון			הכניסה לבית כמו שאר הבית, צריכה לדעתי להרגיש כמו מקום חי ונושם. לא כמו מוזאון. ועדיין - נחמד לפתוח את הדלת אחרי יום עבודה ארוך ולראות קצת הרמוניה בעיניים.	צעצועים ומשחקים פעם עשינו ניסוי: לקחנו חצי מכמות בובות הפרווה בבית אחד, שמנו אותן בשקית כתומה וגדולה והנחנו אותם בחלקו העליון של הארון. אמרנו לאם החרדה, שאם הילדים יחפשו את אחת הבובות - שתוריד את השקית. כשבאנו אחרי שנה, לעזור בהחלפת חדרים - מצאנו את השקית עדיין למעלה בארון. באותו רגע היא הועברה לערימת החפצים שנמסרים לתרומה.	מעבר דירה לפני ואחרי. בדירה הזאת הפתענו את בעלת הבית - המתבגרת שהוזהרנו שלא תנקוף אצבע - עבדה כמו שדה, בחריצות וביעילות. המתבגר, לעומת זאת, סימן לנו באצבעו שנגיע אחריו, כדי שיוכל להסביר לנו איך הוא מצפה שנסדר לו את הארון. איזה כיף זה מתבגרים של אחרים.	את הדירה הזאת העברנו ב"צוק איתן". כמובן שהיא היתה ליד אשקלון. כמובן שבדרך חזרה לא הבנו למה יש כל כך הרבה מכוניות בצד הדרך, כי היינו עסוקות בפיטפוטים ולא שמענו את האזעקה. היה כיף!	ספרים ישנים אחת מהאהבות הגדולות שלי. תמיד אני שומרת את סידור הספרים לסוף, כשאני כבר לא ממהרת והחלק הקשה מאחורי.	סידור הארון של נעמה את הצד שלה תוכלו לקרוא ב"חשבו וכתבו עלינו"	הארון של נטלי שעובדת במחלקת השקעות בבנק, ובעצמה - משקיעה בעיקר בבגדים		כדי להקל על ההתמצאות אנחנו משאירות פתקים על המדפים, עד שבני הבית יתרגלו לסידור החדש. לפעמים אנחנו מגיעות אחרי שנה ויותר ומוצאות שהפתקים עדיין במקומם.	עיצוב פנים זו הקצפת שלנו: לפצח אזורים שלא מסתדרים, למצוא פתרונות שכבר קיימים בבית ולהשמיש אותם כדבר אחר, וגם קצת לעשות "שיהיה יפה".	בבית הזה קיבלנו את אחת המחמאות הכי גדולות: "זה הכסף הכי טוב שהוצאתי השנה".	חדר עבודה בתוך הסלון ולידו פינת הלימודים של הילד, והכל בבלגן אחד גדול, שאי אפשר לעבוד ואי אפשר ללמוד. פינת הלימודים של הילד עברה למאחורי פרגוד קטן שעמד מקופל וללא שימוש בפינה, פינת העבודה סודרה ועכשיו לכל אחד יש את המקום שלו.	חומרי יצירה שריטה שיש בהרבה בתים ובעוונותינו, גם אנחנו "נגועות" בה. אבל מה שווים כל הוואשי טייפים והפאנצ'ים אם אי אפשר למצוא אותם?	ערימות של דברים שבבתי המוצא שלהם שכבו ללא שימוש, מחכים לתקופה שירזו או ישמינו או שזה יחזור לאופנה או שסתם שכחו מהם. ועכשיו הם עוברים הלאה, להמון אנשים שישמחו כל כך לקבל בגדים יפים כל כך.		פסטה בעודנו יושבות על השטיח וממיינות את עזבונו של איש הרוח, נקראנו לשולחן לארוחת צהרים. ובבת אחת חזרנו לתחושה של לחזור מבית הספר ולהיות ילדות קטנות של מישהו.	עוטף עזה כשהפסיקו כוחות צה"ל לשמור בשערי היישובים בעוטף עזה, נזכרנו במ., שהמון זמן רצתה שנבוא אליה ובעלה התנגד. מכיוון שמ. גם טיפלה במסירות בארבעה ילדים מתחת לגיל חמש, החלטנו שהגיע הזמן ללכת לעשות לה קצת טוב על הלב. לא יודעות מה איתה - אבל אנחנו יצאנו בתחושה מצוינת!